נפאע יוסף סולימאן נ' ע' ז' המנוח פיאד סולימאן נפאע ז"ל ואח' - פסקדין

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 23 בגוש 10277 באדמות שפרעם (להלן: "החלקה").

2.התובע טוען בכתב התביעה המקורי והן בכתב התביעה המתוקן כי אביו המנוח מר סולימאן חוסין נפאע ז"ל רכש את כל הזכויות בחלקה. התובע אינו חולק על כך כי אביו המנוח לא נרשם כבעלים של החלקה בלשכת רישום המקרקעין. התובע טוען לזכויותיו בחלקה מכוח היותו אחד מיורשיו של אביו המנוח.

3.הנתבעות 20 ו-22 הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף. על פי נסח הרישום, אביהן המנוח, מר נאיף אסעד כליל אל אשקר ז"ל של הנתבעות הוא הרשום כבעלי המקרקעין. לפיכך, הן בין היורשות של זכויות אביהן המנוח. הן חולקות על זכותו של התובע להירשם כבעלים של המקרקעין. לטענתן, התובע מבקש באמצעות תביעת פירוק שיתוף במקרקעין לזכות בפסק דין הצהרתי בדבר זכותו להירשם כבעל המקרקעין, תביעה אשר הסכמות העניינית לדון בה מסורה לבית המשפט המחוזי.

4.התובע טוען כי הנתבעות חתמו בפני בא כוחו שעל תצהירים על פיהם אביהן המנוח מכר זכויותיו בחלקה לאביו של התובע וכן חתמו על יפויי כוח בלתי חוזר שבו הן בעצמן מודות שאין להן כל זכויות בחלקה.

5.התובע טוען כי הסמכות נקבעת על פי הסעד לו עותר התובע בתביעה. הסעד המתבקש הינו פירוק שיתוף במקרקעין המצוי בסמכותו של בית משפט השלום. כל יתר השאלות הן שאלות אשר בגררה, ועל כן ההכרעה בהן גם כן מצויה בסמכות בית משפט השלום, ככל שיידרש להן לצורך הכרעה בתיק זה.

6.כפי שהבעתי דעתי בעבר, פרוק שיתוף במקרקעין יכול להתבצע רק בין בעלי זכות בעלות. זכות בעלות מקונת רק לאחר השלמת רישומה בלשכת רישום המקרקעין. סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק"). קובע-

" כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף."

מי הוא שותף במקרקעין משותפים? התשובה מצויה בסעיף 27 לחוק המגדיר "בעלות משותפת במקרקעין", כדלהלן-

"מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם."

7.נמצא אם כן כי פרוק שיתוף במקרקעין נערך בין בעלי זכות בעלות משותפת במקרקעין. לפיכך, יכול לדרוש פרוק שיתוף במקרקעין רק בעל זכות בעלות. בעל זכות בעלות הוא מי אשר רשום בלשכת רישום המקרקעין כבעל זכות בעלות באותם מקרקעין (סעיף 7 לחוק).

8.נמצא אם כן כי תביעה לפרוק שיתוף במקרקעין צריכה להתנהל בין בעלי זוכת בעלות רשומה. על כן, ניתן ללמוד כי הצדדים לתביעת פרוק שיתוף במקרקעין הינם מי אשר מופיעים בנסח הרישום כבעלי זכות בעלות.

9.אם כן, תנאי סף להגשת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הינה היותו של התובע אחד מבעלי המקרקעין. התובע טוען לזכותו להרשם כבעל מקרקעין, אך אינו טוען כי הוא רשום כבעל מקרקעין. התובע טוען כי זכותו נובעת מעסקת מכר המקרקעין לאביו המנוח ומהיותו אחד מיורשי אביו. הנתבעות חולקות על מעמדו זה. האם עמדתן מבוססת או לא, זו היא שאלה אחרת, אשר איני דנה בה כעת. אולם, עובדה היא כי לא רק שאינו רשום כבעלים, גם אביו המנוח אינו רשום כאחד בעלי החלקה.

10.כאמרו, הזכות לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין שמרוה לבעלי החלקה. התובע אינו כזה. עיסקת המכר לאביו המנוח לא נגמרה ברישום. אילו היה מדובר רק ביורשת אביו שלא נרשמה, הייתי מוצאת כי נכון הוא להורות על "פסק דמן" בניהול תביעה זו, על מנת ליתן לתובע זמן להשלים הליכים אלו. אולם, משמדובר על עסקת מקרקעין, מכר אשר כלל לא נרשם, אשר מכוחו טוען התובע לשזכות הירושה שלו, איני מוצאת כי נכון הדבר.

11.ישלים התובע את הנדרש לצורך הסדרת מעמדו הנטען כבעל זכות בעלות במקרקעין. ירשם כנדרש להשלם בעלותו הנטענת. אז יהא זכאי לפנות לבית המשפט בתביעה לפרוק שיתוף במקרקעין.

12.אכן יכול ושאלת בעלותו של מי מהצדדים במקרקעין תתעורר כשאלה נגררת לתביעת פירוק שיתוף במקרקעין, כמו גם השאלה לאיזה גודל של שטח הוא זכאי, מה חלקו במקרקעין וכדומה. אולם, עסקינן לא בשאלה האם מדובר בשאלה נגררת או לאו אלא בשאלת מעמדו של התובע להגיש תביעה אשר כזו. התובע לא עומד בתנאי הסף שכן אינו רשום כבעל המקרקעין.

12.לפיכך, הנני מורה על מחקית התביעה.

13.איני מוצאת לנכון ליתן צו להוצאות, שכן מדובר בקרקע לה בעלים במשותף, מוקדם או מאוחר יותר יהא צורך לדון בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ולכאורה מדובר באינטרס של כל הצדדים.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"א, 30 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: